רובנו לא יודעים זאת, אבל הכסף שבחשבון הבנק, בקרן הפנסיה ובתיק ההשקעות שלנו מממן חברות וגופים שמזיקים לסביבה. בימים אלה, אגודת האשראי ״אופק״ בדרכה להפוך לגוף הראשון בישראל שבו נוכל לנהל חשבון בנק מבלי שהכסף שלנו ישמש למטרות שפוגעות בסביבה – וכך גם בנו
קופת החיסכון הראשונה שקיבלתי הייתה של קק״ל, ואני הייתי האחראית הבלעדית על הכסף שהצטבר בה. ידעתי בדיוק מהו סכום דמי הכיס שנמצא בקופה – הן כשהוא עלה כשקיבלתי עוד מטבעות, והן כשהוא ירד כשבחרתי לרכוש את קלפי המשחק של הארי פוטר. מאז, הכסף שלי עבר לבנק, שמשקיע אותו בחברות שונות ונוגס ממנו נתחים בדמות עמלות – ובתמורה, נותן לי ריביות צנועות. אני כבר לא האחראית הבלעדית לכסף שלי, מכיוון שבניהולו מעורב גוף נוסף שבוחר במה להשקיע אותו וכמה לקחת ממנו.
פעמים רבות, הבנקים ובתי ההשקעות משקיעים חלקים ניכרים מהכסף שלנו בחברות ומיזמים שפוגעים בסביבה ושפעולתם מביאה להחמרתו של משבר האקלים – וכך, למעשה, אנחנו משקיעים בפגיעה בעתיד של עצמנו. עם זאת, קיימים בישראל גופים שמתחייבים שלא להשקיע בחברות מזהמות. בקרוב, יצטרף אליהם לראשונה גם גוף שנותן שירותי עו"ש – כלומר, שאפשר יהיה לנהל בו חשבון בנק נקי מהשקעות מזהמות.
כלכלה מקולקלת?
על פי דו"ח שהתפרסם לאחרונה, שבהכנתו היו שותפים 623 ארגוני סביבה מ-75 מדינות, בשבע השנים שעברו מאז החתימה על הסכם פריז, 60 הבנקים הגדולים בעולם השקיעו לא פחות מ-5.5 טריליון דולר בדלקי מאובנים מזהמים.
״כשמסתכלים על גופים פיננסיים בעולם, כדוגמת בנקים ובתי השקעות, רואים שחלק גדול מאוד מהרווחים שלהם נובע מפעילויות כלכליות שביסוד שלהם יש אלמנטים חזקים של זיהום", אומרת עו״ד יפעת סולל, ממייסדות אגודת האשראי "אופק" וחברת הוועד המנהל. "תושבי חיפה, למשל, לא יכולים לקבוע לבנק שלהם שלא להשקיע במפעלים שמזיקים לבריאותם. החתירה הזו למקסום רווחים מנוגדת לאינטרסים סביבתיים ואנושיים״.
״במקום שהכסף שאנחנו חוסכים לפנסיה או בפיקדונות יעבוד בשבילנו, הגופים המוסדיים שמחזיקים בו משקיעים אותו בחברות מזהמות – שבפועל, פועלות נגדנו על ידי האצת משבר האקלים״, אומר רוני ניימן, מחברי פורום "כסף נקי".
עו"ש נקי
אגודת האשראי (Credit union) ״אופק״ היא קואופרטיב שהוקם ב-2012, ושקיבל לאחרונה אישור לתפקד כמוסד פיננסי – כלומר, כגוף שרשאי לספק שירותים בנקאיים, כגון ניהול חשבונות בנק, פיקדונות והלוואות. מתן השירותים הבנקאיים על ידי האגודה צפוי להתחיל לקראת סוף 2023. "אחת המטרות העיקריות שאופק הציבה לעצמה היא להשקיע במיזמים סביבתיים ובמאבק במשבר האקלים", אומרת סולל. "היא מחויבת להימנע מכל זיקה לגופים מזהמים או כאלה שפוגעים בחברה ובקהילה".
לאחרונה, אופק קיבלו את תו "כסף נקי": תו שמונפק על ידי פורום כסף נקי, קואליציה של עשרות ארגוני סביבה וחברה שמטרתה לפתור בעיות סביבתיות באמצעות הכסף שלנו. ״בין כסף נקי לחברה שמקבלת את התו נחתם הסכם משפטי, שבו היא מתחייבת שהיא לא משקיעה בגופים מזהמים ושלא תשקיע בכאלו בעתיד״, מסביר ניימן. התו מוענק לגופים שנבדקו על ידי הפורום, והזכאות לתו נבדקת מחדש בזמנים קבועים.
התו הוא דרך פעולה אחת של פורום כסף נקי: בנוסף, בכל רבעון, הפורום מפרסם את ״מדרג כסף נקי״, שבו מדורגים הגופים המוסדיים השונים לפי רמת התרומה שלהם להחרפתו של משבר האקלים. זאת במטרה להנגיש לציבור מידע שיעזור לו לבחור היכן להשקיע את הכסף שלו.
״כלי אחר של הפורום הוא מדד "תל אביב 125 אקלים נקי", ביחד עם הבורסה בתל אביב", מספר ניימן. "מדובר במדד של 125 החברות הגדולות בישראל – שממנו סוננו חברות שתורמות למשבר האקלים. "השקעה בו היא דרך קלה ונוחה להשקיע בכלל החברות במשק הישראלי, מבלי שהכסף שלנו יממן את התעשיה שמאיצה את משבר האקלים".
העצמה דמוקרטית באמצעות מנגנוני שוק
כאמור, אופק פועלת כקואופרטיב: כלומר, ארגון שנמצא בבעלות החברים בו. "המודל הקואופרטיבי מנטרל את ניגוד העניינים שטבוע במודל הבנקאי הרגיל, שפועל למיקסום רווחים״, אומרת סולל. ״המודל הכלכלי בקואופרטיב הוא לתת לחברים ריביות גבוהות ככל האפשר על פקדונות ונמוכות ככל האפשר על הלוואות – תוך שמירה על יציבות". לדבריה, כשהבעלים של הבנק הם הלקוחות, הם לא פועלים נגד האינטרסים של עצמם. "לכן, בעוד שמתייחסים בחשדנות להודעות של בנקים לגבי הפסקת השקעות שפוגעות באקלים – בנקים קואופרטיביים עושים זאת כחלק מרציונל הקיום שלהם".
הבנקאות הקואופרטיבית היא לא המצאה ישראלית, והמודל קיים במקומות שונים ברחבי העולם, כמו אירופה וארה״ב. בארה"ב הקפיטליסטית, למשל, היו בסוף 2022 כמעט 5,000 אגודות אשראי קואופרטיביות, שבהן היו חברים 135 מיליון איש – למעלה מחצי מהאוכלוסייה הבוגרת, עם נכסים בהיקף של לא פחות מ-2.2 טריליון דולר. עם זאת, אופק הוא הגוף הפיננסי הראשון בישראל שפועל כקואופרטיב.
״לקואופרטיבים יש יתרונות דמוקרטיים עצומים", אומר ד"ר אורי שרון, מרצה למשפט ומדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ועמית בכיר למחקר ומדיניות באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "בחברה שבה כולנו צרכנים של שירותים, יכולת השליטה שלנו על השוק היא מופחתת. אבל במקום שבו הצרכן הופך להיות הבעלים של התאגיד שמספק לו את השירותים, אנשים מקבלים שליטה על היבטים משמעותיים יותר בחיים שלהם – וזה סוג של העצמה דמוקרטית באמצעות מנגנוני שוק״.
להשקיע למען העתיד
״תפיסת שנות ה-80 אומרת שמבחינה פיננסית, האינדיבידואל צריך לעשות את מה שיביא לו הכי הרבה רווח – ושהחלטות ערכיות מקבלים בקלפי", אומר שרון. "היום אנחנו גם מבינים שזו תפיסה שמשרתת את התעשיות המזהמות, ולכן לא מפתיע שהיא די נפוצה בשוק שבו משחקים עם כסף״, אומר שרון.
לדברי סולל, ההפרדה בין הפיננסים לתחומי חיים אחרים היא אבסורדית, מכיוון שתחומי החיים האנושיים שלובים זה בזה ולא מתקיימים בנפרד.
״הכוח הדמוקרטי האמיתי שלנו הוא בשימוש בכלי הכי חזק שברשותנו: הכסף שלנו", מוסיף שרון. "לכן, התפיסה שמפרידה בין החלטות ערכיות להחלטות כספיות היא לא נכונה״.
בשנים האחרונות, ככל שמציאת פתרונות למשבר האקלים הופכת לצורך קיומי, גם שוק ההשקעות הירוק הולך וגדל. ״תאורטית, עלייתם של השווקים הירוקים היא לא דבר מופרך – מכיוון שלשירותים ומוצרים מזהמים יש עלות והם מייצרים סיכונים", מסביר שרון. "ככל שעובר הזמן, והסיכונים – במיוחד סיכוני אקלים – הולכים ומתממשים, העלות של עשיית עסקים בתחומים שהם מסוכנים מבחינה אקלימית עולה. פתאום יש דברים כמו רגולציה ומס פחמן – ואלו תהליכים שגורמים להפסדים״.
יש לציין שיש גופים שקלטו זאת, והודיעו שיפסיקו להשקיע בתעשיות מזהמות – אך חזרו בהם. הדוגמה הבולטת ביותר היא בית ההשקעות "אלטשולר שחם", שהודיע ב-2021 שיפסיק לחלוטין את ההשקעות החדשות בדלקי מאובנים וזכה לשבחים – אך בפועל, משקיע כיום בחברות מזהמות.
כך או כך, מדינת ישראל מבינה לאן נושבת הרוח, ובינואר האחרון היא הנפיקה אג״ח ירוקות בהיקף של 2 מיליארד דולר – כלומר, התחייבה להשקיע את הסכום הזה בפרויקטים וביוזמות ירוקות. פעולה זו של המדינה ממחישה ששוק ההשקעות הסביבתיות מתפתח ושגלומות בו תשואות גבוהות. בנוסף, לחץ ציבורי ופעילות של המשרד להגנת הסביבה והרשות לשוק ההון מביאים גם לקידום של פתיחת מסלולי השקעה ירוקים בפנסיה – כמו למשל מסלול "קיימות" שנפתח לאחרונה בקרן "הראל פנסיה", שמשקיע בגופים שעומדים ביעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם (SDGs).
״כולנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה: האם אנחנו מעדיפים לשים את הכסף שלנו בתעשיות מזהמות – או בתעשיות נקיות, ולהבטיח לילדים ולנכדים שלנו עתיד״, אומר שרון. ואם נהיה כנים עם עצמנו, כנראה שאנחנו כבר יודעים את התשובה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
